ליבי רוזנטל מראיינת את הרצל כחלון לאתר ווינט
מטפלים זוגיים: “אחרי הקורונה יגיע פיצוץ של גירושים”
מטפלים ומאמנים זוגיים נאלצו להחליף את הספה בטיפול וירטואלי דרך הזום, ומדברים על היום שאחרי הקורונה: “אנשים במצוקה. זוגות לא רגילים להיות ביחד כל כך הרבה שעות, ורבים יגלו שאין להם כלום במשותף”.
איך בכל זאת מסייעים ומנצלים את התקופה הזו להשגת קרבה?
כמו חבורת ילדים משתוללת שהשכן מלמעלה צעק לה “שקט!”, נאלצנו כולנו להיכנס לבתים, לסגור אחרינו את הדלת וללכת לחכות בפינה. הימים הופכים לשבועות, ובינתיים, מאחורי הדלתות הטרוקות, מתרחש המבחן האמיתי של הזוגות.
אם עד הקורונה יכולנו למרוח את עצמנו שהכול בסדר, שככה זה אצל כולם, ולהיעזר בכל מיני קביים חברתיים שאינם קשורים לזוגיות שלנו, הרי שהלוקסוס הזה נגמר. דווקא היום, כשכל כך הרבה זוגות זקוקים לעזרה מקצועית כדי לצאת מהקורונה בשניים, הם נדרשים לעשות סוויץ’ נוסף, כי טיפולים זוגיים ניתן לקבל רק מרחוק. יצאנו לבדוק איך זה מסתדר ומה באמת קורה בשטח. הווירטואלי, כמובן.
“בהתחלה כולם עצרו את הכול”, מספר הרצל כחלון, מטפל משפחתי וזוגי ממכון אדלר. “הודעתי לכל המטופלים שלי שאשמח לעזור להם אונליין, אבל כמעט כולם ביטלו ואמרו, ‘לא, לא, אנחנו לא יודעים מה יהיה, בוא נראה’. היה נדמה שסדרי העדיפויות של אנשים השתנו, כי ללכת לטיפול זוגי זה סוג של לוקסוס שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. אז בהתחלה באמת הכול עצר, אבל אחרי פחות משבוע התחילו להגיע הפניות. פתאום התחיל לחץ מטורף. ממש הצפה. אני מקבל פניות בכמויות ומנהל שיחות נון-סטופ בטלפון, בוואטסאפ, בסקייפ ובזום”.
“זה מדהים לראות איך לאנשים יש מחסום פסיכולוגי בהתחלה. קשה להם להבין את העניין הזה, אבל לאט-לאט הם מתרגלים. גם מהצד שלי, כמטפל, זה לא כמו שיושבים בחדר ואני רואה את כל שפת הגוף, אבל רואים את המבטים וזה הרבה”.
מה גרם לאנשים לחזור כל כך מהר לטיפול הזוגי?
“אנשים כיום במצוקה נוראית”, מכריז כחלון. “מטופלת שלי מצלצלת אליי ואומרת לי, ‘הוא עזב את הבית ונסע’. מסתבר שבעלה אמר לה, ‘אני נוסע הכי רחוק שאפשר, אני לא יכול לסבול יותר’. אחרי שלוש שעות שהוא לא התקשר היא מצלצלת אליו. ‘לאן הגעת?’, היא שואלת, והוא עונה לה, ‘עברתי את נהריה, אין מכאן לאן להמשיך יותר. זה כבר הגבול, הגעתי לגדר'”.
זה זוג שהיה באמצע טיפול והפסיק בגלל הקורונה?
“כן. הרבה זוגות לא רגילים להיות ביחד כל כך הרבה שעות. בתקופה רגילה, בני זוג שיושבים אחד עם השני שעה בערב ומדברים נחשבים לזוג משקיע עם מודעות זוגית, אבל רובנו בורחים לעבודה. איך אמר לי בחור שיש לו שני ילדים קטנים? ‘כשאני בדרך הביתה ויש פקק, אני מבסוט, דילגתי על המקלחות’. העבודה היא סוג של שסתום ביטחון. כל אחד מאתנו הולך לענייניו, נחים קצת האחד מהשני, נחים מהילדים, מתאווררים, נוסעים, מתלבשים, חוזרים הביתה ומתחילים עוד משמרת. באה הקורונה, ופתאום אין לאן לברוח”.
איך אפשר בכלל לסייע לאנשים שנמצאים במצוקה כזאת, ומצד שני חייבים להישאר בבית?
“חלק מהטיפול שאני נותן היום לזוגות זה ממש עזרה ראשונה. אני אומר להם, ‘כל שעתיים, שעה נתק’. וכשהם שואלים אותי מה זה אומר, אני מסביר ששעה לא מדברים. לא אתה איתה, ולא היא איתך. דממה”.
למרות שנמצאים באותו המרחב?
“כן. אותו מרחב ולא מדברים. את לא יודעת כמה חוזרים ואומרים לי שזה נהדר, כי פתאום יש לגיטימציה לקחת שעה לעצמי בלי שמישהו יבלבל את המוח. אם אחד מבני הזוג הוא תלותי שנורא רוצה יחס כל הזמן, למשל אנשים שהייתה חסרה להם נוכחות רגשית של אמא בילדות, הוא ינדנד, ואז האישה לצורך העניין תגיד, ‘די, תן ספייס, הרגת אותי’. לפעמים היא גם תיזום מריבה כדי שייווצר מרחק, כי כשיש כעס הוא ישלים עם זה שאין יחס. אז אני אומר לו במקום מריבה, קח לך כל שעתיים מרחק.יש גם מודל של זוגות שלא יודעים להתפייס. כל אחד עולה על עץ ולא יורד ממנו. אם יש ילדים קטנים בבית, הם מאוד סובלים מהמתח של השתיקה הרועמת בין ההורים, והם יתחילו לעצבן ולייצר כל מיני סיטואציות ובעיות שיאלצו את ההורים לתקשר ביניהם. אבל אם זה בית עם ילדים גדולים, למשל מתבגרים שכל מה שהם צריכים בשביל לשרוד זה מסך, אוזניות, אוכל ושירותים קרובים, הם לא ישימו לב והזוג בסוף יתפוצץ”.
יש משהו שהשתנה לטובה במצב הנוכחי?
“כל נושא הבגידות נעלם לגמרי, מה שקודם היה בכמויות. הרבה פעמים דווקא רומן – וכמובן שאני לא ממליץ עליו – עוזר להחזיק קשר שיש בו משהו חסר, סדק. אמר לי בחור, ‘לא פגשתי את המאהבת כבר חודש. פעם-פעמיים בשבוע אני הולך אליה וזה מתחזק לי את הנישואים, אני לא מתלונן, אני לא ממורמר על אשתי, כלום’. והיום אין לו את זה. אנשים צריכים להתמודד וזה לא פשוט. המערכת החיסונית של הזוגיות שלהם חלשה”.
מה אתה צופה שיקרה אחרי הקורונה?
“להערכתי תהיה עליה משמעותית באחוזי הגירושין. אנשים מסוימים יגלו שאין להם כלום האחד עם השני. אין נושאי שיחה. היא מסתכלת עליו והוא לא מעניין אותה. בדומה לתופעת הקן המתרוקן, שבה אחרי שהילדים יוצאים מהבית זוגות נכנסים למשבר ומתגרשים – הצמד סיים את עבודתו והתפזר”.
