במחקר שפרסם המרכז הבינתחומי על :
“איך משפיעה הקורונה על המצוקה הפסיכולוגית של ילדים”
בדקו 1540 ילדים ומצאו נתונים מאד מדאיגים :
תחושת הבדידות עלתה מ 10% ל 28%
התקפי חרדה עלו מ6% ל 13%
חוסר תקוה לעתיד מ 9% ל 23%
אובדן ענין מ 19% ל 50%
יש מה לעשות למרות הקשיים !!
אנחנו ההורים נמצאים בתקופה של חוסר בהירות :
הממשלה לא פעם נותנת הנחיות לא ברורות , כן סוגרים לא סוגרים עד 20 איש עד 50 איש
רופאים מומחים למגיפות מתווכחים ביניהם מה נכון יותר לעשות.
ואנחנו האזרחים עומדים חסרי אונים מול הבלבול בהנהגה ובא לנו לצעוק :
מנהיגים !!!! תעשו כבר סדר תחליטו רוצים לפרק את הזוגיות הזו ?
רוצים להמשיך לחיות ביחד ?
מה אתם רוצים מאתנו ? שיגעתם אותנו.
חשוב שנבין מה הילדים שלנו מרגישים שאנחנו ההורים המנהיגים של המשפחה רבים ומתווכחים מול הילדים ועל הילדים ולפעמים גם נותנים לילדים הוראות מנוגדות וגם להם בא לצעוק :
הורים !!!
מנהיגים !!!
תעשו משהו תחליטו כבר ! רוצים להיפרד תיפרדו עם כל הקושי והמשבר שנדע היכן אנחנו עומדים.
שבו ביניכם אמא ואבא היקרים ותקבלו החלטות ביחד .
כשאתם מתווכחים לידינו בלי סוף על מי צודק ,
אתם מלמדים אותנו משהו משמעותי לחיים שהכי חשוב זה מי צודק לא מה נכון לא מה חכם לעשות לא פשרה בחיים רק הצדק שלי ואמא ואבא צועקים ורבים על הצדק שלהם ואנחנו מסתכלים מלטה
ולא מצליחים להבין למה זה הדבר הכי חשוב.
אז טיפ ראשון לנו ההורים!
שכמו שאנחנו המבוגרים מתוסכלים מההנהגה המסוכסכת שלנו ומתחננים כבר שהם יחליטו ויסתדרו ביניהם כבר ולא יהיו עסוקים בעצמם ובצדק שלהם , כך ילדינו מצפים מאתנו להנהגה להובלה של המשפחה.
לא פעם אני נתקל במשפחות שבאות אלי לטיפול משפחתי ומספרות שהילדים רבים ביניהם ובבוקר לא קמים לזום של בית הספר ובערב מלחמות על מקלחות ועל לישון בזמן ואני שואל “ומה אתם עושים ? איך אתם מגיבים ? ”
ההורים עונים “אנחנו מפרידים בין הילדים שרבים או צורחים על המתבגר שייכנס כבר להתקלח כי הוא מסריח זוועה . ”
כלומר “אתם בעצם מגיבים לאירועים אתם לא מובילים ? אתם מובלים.
אנחנו ההורים חייבים להיות המנהיגים של המשפחה לקבוע את כללי המסגרת.
חשוב לזכור :
יש מה לעשות במצב הנוראי הזה למרות הקשיים !!!
