בשנים האחרונות הורים החלו לשלוח את ילדיהם לקורסי הכנה למבחני המחוננים שמשרד החינוך מקיים בכתות ב’. מסתבר שבדומה להכנה לפסיכומטרי גם כאן אם הילד יפתור עוד ועוד מבחנים סיכוי גדול שהוא יעבור את האבחון יוגדר כמחונן. הוא יישב בכתת מחוננים והוא הרי לא מחונן הוא עבר את המבחנים כי עזרו לו ,הוא יהיה חלש בין חזקים יהיה עליו כל הזמן לחץ לעמוד ברף שלא מתאים ליכולות שלו, ילד מתוסכל שחווה חוויות כישלון.
בנוסף ,אם ההורים עם ציפיות גבוהות ממנו (בדרך כלל אלה ההורים ששולחים ילדים לקורסי הכנה ) הוא גם עלול להתייאש בכלל מהלימודים ,ואם הם גם פרפקציוניסטים הילד עלול לאמץ השקפת עולם כזו שאומרת: “אני חייב ציון 100 אחרת זה לא שווה” הוא עלול להתייאש בכלל מלימודים.
לדעתי לא צריך שום הכנה .אם הוא מחונן יגלו זאת ונאפשר לו למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. פעם ילד שאל אותי: “תגיד הפוטנציאל הזה שאנחנו לא ממשים לאן הוא הולך? ” אני עדיין לא שמעתי מורה שאמרה לילד : “לך אין פוטנציאל אין לך מה לממש” עניתי לילד : אתה צודק הפוטנציאל שלך איתך לכל החיים תמיד תוכל לממש כשתחליט. ילדה שהייתה אצלי בטיפול תלמידה בכתה ב’ ,אובחנה כמחוננת (ללא שום קורס הכנה) ובכתה ג’ החלה ללמוד בכתת מחוננים פעם בשבוע. לאחר כמה חודשים כשהיא מאד נהנת שם, ביקשה להפסיק והסבירה: ” בימי שישי אני נעדרת מכל הכייפים של ימי שישי בביה”ס מרחיקים אותי מהחברות שלי ,לא רוצה” המלצתי להורים לכבד את רצונה ,לקול מחאותיו של צוות ביה”ס למחוננים. והיא כעת מצליחה מאוד.
לנו ההורים יש צורך שילדינו יממשו ,את מה שאנחנו לא השגנו וזה לא הוגן כלפיהם. זה כמו לקחת משכנתא כיום ושהילד ישלמה עבורנו בעתיד.
