בהרבה משפחות יש קושי בהצבת גבולות. התא המשפחתי בישראל עובר טלטלה, הסמכות ההורית הולכת ונחלשת. אם בשגרה הייתה לילדים מסגרת של חצי יום בבית ספר, הרי שכעת הכל נופל על ההורים שהם למרבה הפלא לא בחופשה, והאחריות כולה עליהם.
בגיל ההתבגרות יש צורך חזק להתרחק מההורים וללכת אל קבוצת הגיל של השווים כדי לבנות את הזהות. אז מה עושים בני נוער כדי לבנות לעצמם מסגרת כזאת? הם הופכים את הלילה ליום ואת היום – ללילה. הם ערים כל הלילה, אין הורים ש”יחפרו” וישנים ביום. היה לי אבא לנער בן 16 שאמר לי לפני שנה, ‘מאז שהתחיל החופש – חודש לא ראיתי את הילד’.
אחת הטעויות של הורים היא, שהם מנסים להיות ”שוטרים” והם מקבלים ”עבריינים.” וכשהם מנסים להיות חוקרים, הם מקבלים נחקר ששומר על זכות השתיקה. הבן או הבת יוצאים ומסתובבים בחוץ בלילה, בפארקים. והשעמום – מן השטן. הם יושבים משועממים, אחד אומר ‘בוא נשרוף את המגלשה’. לוקחים מצית, מדליקים ובורחים. במקרה הטוב אם יש מצלמה יתפסו אותם. אם לא, ממשיכים הלאה. אני מדבר על ילדים נורמטיביים, לא על עבריינים.
המתבגרים אוהבים להגיע לקצה, לאסור. זה חלק מן הצורך בריגושים בעקבות המחסור ברגש (חם ואהבה) וגם מחסור בהצבת גבולות בבית נער ,שהיה בטיפולי בן 15 מאחד המושבים באזור שחיכה עם חבריו שבריכת השחייה תיסגר. הוא וחבריו לא רצו להיכנס כשהבריכה פועלת, את זה רק ה”חנאנות” עושים. אז הם נכנסו בלילה ורק לא שמו לב שבדיוק באותו זמן המשאבה הזרימה כלור, וכולם קיבלו הרעלה וזה הסתיים בבית החולים.
אתם ההורים, אל תחששו מילדיכם המתבגרים, גם אם הם גדולים וחזקים פיזית. אתם ההורים שלהם ויש לכם השפעה. אני מציע לעשות שיחה מקדימה לפני תחילת החופשה או בראשיתו ולומר לילד או לילדה: ” אתם בחופשה, אבל אנחנו לא. אם יש בית גדול ויש לך חברים בסדר, בבקשה שבו בבית. אבל קחו בחשבון שאתם לא לבד. ” בנוסף לומר :”אתה בחופשה יש לך הרבה זמן פנוי. תכין צהריים, או תעשה קניות, תשטוף כלים. תשתתף במטלות הבית. זה לא הוגן שאנחנו נבוא אחרי הצהריים וננקה אחריך”.
אנחנו ההורים אחראים על הסכנות ולכן חשוב להסביר למתבגר, שיהיה לו מרחב פעולה אבל אם הוא מסכן את עצמו או אחרים, אנחנו נשמור עליו.
אני מציע גם לעשות סבב. בכל ערב ישבו בבית של חבר אחר.
חודשיים ועשרה ימים זה המון זמן. כדאי לעודד את הילדים שלנו, לחפש עבודה לחופשה ולנסות לסייע להם למצוא. אבל הוא לא יצא לעבוד אם אתם מציפים אותו בכסף ובמתנות. גם אם יש לכם בשפע, תחסכו לו אבל אל תשחיתו אותו. הוא רוצה כסף משלו – שיילך לעבוד. מומלץ שיקבל דמי כיס קבועים ללא קשר לעבודתו כך ששכרו רק יתווסף לדמי הכיס.
לזכור חופשה זאת לא הפקרות. זו חופשה מלימודים לא מסכנות.
