חוגים להיות או לא להיות ! במקום כפייה ומשמעת להשתמש ביחסים ובהשפעה !
בתשובה לשאלה של אמא :
קראתי את המאמר שלך בנושא החוגים. יש גישה שאומרת שצריך לרשום את הילדים לחוג ספורט + חוג מוזיקה + חוג נוסף לבחירתם אם רוצים. ככה שהספורט והמוזיקה יפתחו באופן מלא יכולות התמדה, משמעת, מוטוריקה, כושר גופני, והרבה תכונות אופי, פיזיות ואינטלקטואליות.
מה דעתך על זה?
בסופו של דבר אם זה הכלל בבית שכל ילד הולך לחוג ספורט וחוג מוסיקה הילד ילמד לקבל זאת. בעיקר אם נולד לתוך מציאות כזאת. מה דעתך ? “
הרעיון שאת מעלה חיובי בהחלט לפתח אצל הילד כישורים בתחומים מגוונים. אכן זה יפתח אצלו יכולות פיזיות ואינטלקטואליות. כל עוד זה ילך בטוב ללא מלחמות . יש רק בעיה קטנה מה עושים כאשר הילד מסרב ללכת : “אוף אמא לא רוצה תעזבי אותי ” בוכה כל הדרך לחוג ובחוג דורש שתישארי איתו. (אם את כבר מכריחה אותי אז תשבי גם את למה שרק אני אסבול” )
הילד חזר מבית הספר זקוק למעט שקט להיות עם עצמו לנוח.
הרעיון שלך גברתי מצויין אבל !! את כותבת : ” בסופו של דבר אם זה הכלל בבית שכל ילד הולך לחוג ספורט וחוג מוסיקה הילד ילמד לקבל זאת.” ובכן ילדים כיום לא מקבלים כל כלל שהוריהם קובעים. פעם זה היה כך פחדנו מההורים. הם הרשו לעצמם לתת פליק פה ושם להעניש לאיים.
כיום זה לא חוקי להכות ועונשים ומלחמות רק פוגעות ביחסים ובדרך כלל הילד במלחמות מנצח. מפני שהוא יכול לנצח אותנו דרך זה שהוא מאמלל את עצמו למשל אומר לעצמו : אמא מכריחה אותי לעשות משהו שאני לא רוצה גם אני אעניש אותה בחזרה. בבוקר היא ממהרת לעבודה ומאד רוצה שאשתף פעולה ואתלבש מהר, אז אני אעשה דווקא וארגיז את אמא.
אז מה שווים הכישורים הפיזיים והאינטלקטואליים ,שהחוגים יפתחו לו אם היחסים מאופיינים בכעס תסכול ומאבקי כוחות.
לסיכום אפשר ורצוי להשפיע על ילד שיפתח עצמו בפעילויות חוגים מגוונות. אבל לא על חשבון היחסים. לא בכל מחיר. הורים יכולים להשפיע על הילד.
כהורה היה לי חלום שילדיי ינגנו כי אני לא ניגנתי בילדותי וזוכר אני כמה קינאתי באותם ילדים שניגנו. .ניסיתי להשפיע שילמדו נגינה , לא הצלחתי לצערי . יש לי ילדים מקסימים ומוצלחים , לא נעים אבל הם לא מנגנים. ילדינו אינם צריכים להגשים את החלומות שלנו אלא את החלומות שלהם.
פנתה אלי אמא אשת קריירה עסוקה מאד, שסיפרה שהיא מסיעה את הילדה כ 45 דקות לחוג, מכניסה את הילדה בכח לחוג למשך עוד 45 דקות ואחר כך חוזרת איתה מהחוג הביתה במשך עוד 45 דקות , כאשר הילדה בוכה כל הדרך חזרה.
הצעתי לה לקחת את השעתיים ורבע שהיא מבזבזת רק על מנת לפתח לה “כישורים פיזיים ואינטלקטואליים” ולשבת איתה בבית ולבלות איתה זמן נעים ביחד , לשחק לבשל לשיר לנגן מה שעושה לשתיהן טוב. זה היה מעלה לילדה את הביטחון העצמי הרבה יותר וגם מטפח יחסים טובים בין הילדה לאמא.
בהצלחה בחוגים !
