לנו ההורים יש צורך לראות את הילד שלנו מאושר.
הבאנו אותו לעולם מתוך הצורך שלנו להעניק ולתת לצאצא שלנו הכל ולראות אותו מאושר והדבר נותן לנו הרגשה טובה שאנחנו הורים טובים.
“האדם המערבי הגיע לפסגת פרמידת הצרכים של מאסלו, מילא את צרכיו הפיסיים וכעת הוא נמצא בחיפוש אחר מימוש עצמי ואושר.
משימה מעורפלת למדי….”
הורים ששמו לעצמם מטרה, לגדל ילד מאושר, יוצרים אצלו ציפיה שיהיה מאושר ואם הילד לא מאושר. הם נכשלו כהורים, הם מאוכזבים מעצמם כהורים וממנו כילד.
“תפסיק לבכות אתה אף פעם לא מרוצה”
בנוסף, הילד קולט כמה זה חשוב להורים ומתחיל להשתמש בזה ככלי לחץ על ההורים: “רוצים שאהיה מאושר אין בעיה, וותרו לי, תנו לי שרותים מיותרים, פנקו אותי, אל תקשו עלי בכלום, אחרת אהיה אומלל.
